שטרנליכט נ' חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 26.6.13 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 7209663 (להלן: "רכב התובע").

הנתבעת היתה במועדים הרלבנטיים מבטחת רכב מ.ר. 3891506 (להלן: "רכב הנתבעת").

מוסכם בין הצדדים כי ביום 26.6.13 אירעה התנגשות בין צדו האחורי שמאלי של רכב התובע לבין חזית רכב הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי רכב הנתבעת נסע במסלול השמאלי, כאשר רכב התובע נסע במסלול הימני. רכב הנתבע היה במרחק רב מאחורי רכב התובע, באופן שאפשר לנהגת רכב התובע לעבור לנתיב השמאל בבטחה. ואולם, לאחר שהשלים רכב התובע את המעבר לנתיב השמאלי, רכב הנתבעת שנסע במהירות רבה הגיע ופגע בו מאחור. לטענת נהגת רכב התובע, הודתה נהגת רכב הנתבעת לאחר התאונה כי הבלמים שלה אינם תקינים.

גרסת הנתבעת לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתה, נהגת רכב הנתבעת נסעה בנתיב נסיעתה כדין, וכי נהגת רכב התובע ביקשה לעבור מהנתיב הימני לשמאלי, לא אמדה נכון את המרחק ולא ווידאה כי הכביש פנוי ועל כן אירעה ההתנגשות.

דיון והכרעה

העידו בפני בתו של התובע אשר נהגה ברכב, חברתה אשר היתה עמה ברכב וכן נהגת רכב הנתבעת.

נהגת רכב התובע העידה, כי נסעה בנתיב הימני והחלה לעבור לנתיב השמאלי לאחר שוידאה כי הכביש פנוי. לאחר שעברה לנתיב השמאלי פגע בה רכב הנתבעת מאחור. גם חברתה של נהגת רכב התובע, אשר ישבה עמה ברכב, העידה כי הנהגת עברה לנתיב השמאלי וכי התאונה אירעה לאחר שרכב התובע היה כולו בנתיב השמאלי.

מנגד העידה נהגת רכב הנתבעת, כי נסעה בנתיב השמאלי, ראתה את רכב התובעת המנסה להיכנס לנתיב השמאלי ועל כן האטה את מהירות נסיעתה, אז ראתה כי נהגת רכב התובע עצרה ועל כן המשיכה בנסיעה. לפתע נהגת רכב התובע יצאה בפתאומיות ואז נהגת רכב הנתבעת בלמה את רכבה, אך לא הצליחה למנוע את ההתנגשות.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הנזק ברכב התובע, הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים באופן ש- 60% רובצים לפתחה של נהגת רכב התובע בעוד ש- 40% רובצים לפתח נהגת רכב הנתבעת.

אין ספק שעל נהג המבקש לעבור נתיב מוטלת חובת זהירות מוגברת ועליו לוודא כי הנתיב שאליו הוא מבקש לעבור פנוי באופן שיאפשר מעבר בבטחה. במקרה זה, ככל הנראה, נהגת רכב התובע לא אמדה נכון את המרחק, שכן מתמונות הנזק עולה כי לא הספיקה להשלים את המעבר לנתיב לגמרי שכן רכבה נפגע בצדו האחורי שמאלי ולא במרכז הרכב מאחור.

יחד עם זאת, נהגת רכב הנתבעת הודתה כי הבחינה ברכב התובע המנסה לעבור לנתיב השמאלי ואף היא יכולה היתה למנוע את התרחשות התאונה אילו היתה מאיטה את מהירות נסיעתה. העובדה כי רכב התובע נפגע בצדו השמאלי האחורי מעידה כי רכב התובע כבר כמעט השלים את מעבר הנתיב, ועל כן אילו היה נהגת רכב הנתבעת נוהגת בזהירות הראויה, ניתן היה למנוע את התאונה.

גובה נזק

בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 5,047 ש"ח; ירידת ערך בסכום של 3,237 ₪; כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 708 ש"ח.

בהתאם לחלוקת האחריות אותה קבעתי, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,597 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26.6.13 ועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: